top of page

איפה עובר הגבול?

(פוסט #1 בנושא PPP/BOT ברשויות מקומיות)


רשויות רבות סבורות שהמהות של פרויקטי PPP היא גיוס מימון פרטי, ומתמקדות בשאלת מקור המימון. טעות!

השאלה החשובה ביותר שצריך לענות עליה כשבונים מכרז PPP היא - היכן עובר גבול האחריות בין העירייה לבין הזכיין?


חשוב לציין - מודל ה-PPP ה"קלאסי" מוגדר כפרויקט בו הזכיין אחראי על המימון, התכנון, ההקמה וההפעלה. אבל למעשה, כל פרויקט שהעירייה מקדמת באמצעות מכרז הוא סוג מסויים של PPP. נסביר.

פרויקט PPP הוא מיזם משותף בין המגזר הציבורי למגזר העסקי, ומכאן שמו -Public-Private Partnership. העיקר בשותפות הזו היא לא החלוקה ברווחים או מננגון המימון, אלא חלוקת סיכונים יעילה. ולכן, למעשה כל מכרז יוצר שותפות בין העירייה לבין גוף פרטי. השאלה היא רק איך חולקו הסיכונים ביניהם.


בדרך כלל, לצערנו - עיריות נוטות לאחד משתי הקצוות הקיצוניים:


1. גישת ה"אנחנו יכולים לעשות הכל לבד". לרוב (בוודאי בפרויקטים מורכבים, או כאלה שדורשים מומחיות מקצועית גבוהה) זה פשוט בלתי ישים. בסופו של דבר כנראה שייצא מכרז לביצוע או להפעלה.


2. גישת ה"נטיל את כל הסיכונים על היזם. הוא יסתדר". גם הגישה הזו לא יעילה. יזם נבון יתמחר במחיר גבוה את הסיכונים שאותם הוא לא יודע לנהל. או שפוט לא ייגש למכרז. ואז ההפסד כולו שלנו.


הסוד של שותפות בין המגזר הציבורי למגזר העסקי הוא לדעת מה היתרון היחסי של כל צד, ואיזה צד יכול לנהל סיכונים מסויימים ביתר יעילות.


היתרון היחסי של המגזר הפרטי הוא היותו יעיל יותר, מהיר יותר בהיבטי ביצוע ובעל ידע מקצועי עדכני יותר (כמובן, בתחומים מסוימים). הוא יידע יותר טוב לבצע ולתפעל, ולכן - הוא יישא בסיכונים הנובעים מהתכנון, הקמה או הפעלה.


לעומתו - העירייה תישא בסיכוני סטטוטוריקה, רישוי, שינויים בדין או שינויים בהתנהגות התושבים (נושאים שהזכיין לא יכול לשלוט בהם ולכן לא יכול לנהל את הסיכון ביעילות).


אז מעתה - כשאתם חושבים על בניית מכרז. כל מכרז, לא משנה אם אתם קוראים לו PPP או לא - תחשבו איפה צריך לעבור הגבול?


הגבול יכול לעבור בכל אחד מקווים הבאים (ולכל פרויקט יהיו את המאפיינים הייחודיים שלו):

ייזום (מיפוי פוטנציאל/ איתור קרקע או הזדמנות/ בדיקת היתכנות מול גורמים עירוניים או ממשלתיים וכדו') -> תכנון (סטטוטורי/ראשוני/מפורט/ הוצאת היתרים ורשיונות) -> מימון -> הקמה/ רכש -> הפעלה, תחזוקה ומתן שירות.

ואיפה נכנס מנגנון המימון/ התשלום או המודל הפיננסי, אתם שואלים? על כך בפוסט הבא.. (-;


ניתן לקרוא תגובות לפוסט בלינק הבא:




Comments


bottom of page