תאגידי אנרגיה מוניאציפאליים #2

בפוסט הקודם כתבתי על תאגידי אנרגיה עירוניים וכמה זה חידוש מרענן שיכול להביא יתרונות רבים.

אבל אחרי כל ההתלהבות (המוצדקת) – חשוב גם לצנן קצת. כי כמו בכל טרנד – אנשים מתלהבים מהכותרות, ולא תמיד צוללים פנימה למשמעויות.

הקמת תאגיד אנרגיה זו לא החלטה טכנית, זה מהלך אסטרטגי עמוק, עם לא מעט מורכבויות.

אז בואו נצלול.

הדבר הראשון שצריך לזכור הוא שתאגיד הוא לא מטרה, הוא אמצעי! אמצעי להשגת התועלות שכתבתי עליהם.

וכמו כל אמצעי – הסוד הוא לבחון שלושה דברים:

1. האם הוא מתאים למטרה שלנו?

2. האם הוא מוצדק?

3. האם יש לנו את היכולת להפעיל את האמצעי הזה?

1- האם תאגיד מתאים למטרה שלנו?

שאלות שנצטרך לשאול את עצמנו - מה אנחנו מחפשים ומה אנחנו רוצים להשיג?

אם המטרה שלנו היא לבנות תשתית ארוכת טווח שתבסס ותשמר ידע, מקצועיות ויכולות ביצוע – תאגיד יכול להיות התשובה לזה, אבל גם אגף ייעודי ברשות או בחכ"ל שיתמקצע בתחום האנרגיה ויוכל להוות 'זרוע האנרגיה' של הרשות. מצד שני, החסרון הגדול של אגף כזה (מעבר לצורך לאשר תקנים ושכר וכו') הוא שייקח לו הרבה זמן (אם בכלל) להשלים את הפער המקצועי מול חברה שזה הלחם והחמאה שלה.

גם שאלת המימון היא קריטית. אם כל מה שאנחנו מחפשים זה מישהו שיביא מימון כדי לחסוך הקצאת מימון עירוני – צריך לזכור שלקיחת מימון מיזם פרטי היא כמו לקיחת הלוואה (רק יקרה יותר). לא זו הסיבה שצריכה להוביל להקמת תאגיד משותף.

2- האם האמצעי הזה מוצדק?

האם יש לנו מספיק 'בשר' כלכלי לפרויקטי אנרגיה ברשות שלנו כך שיהיה לחברה עסקית אינטרס להקים איתנו תאגיד כזה ולהפעיל אותו לאורך שנים?

כששוקלים הקמת תאגיד אנרגיה משותף, צריך לדעת שאין ארוחות חינם. חברה עסקית שתרתום את הידע, המקצועיות, היזמיות ויכולת הביצוע שלה תרצה כמובן להרוויח. וזה מעולה, כי אם היא תרוויח זה אומר שיש פרויקטים וזה אומר שגם הרשות תרוויח.

אבל אם אין מספיק פוטנציאל לפרויקטים, העסק ייתקע בשלבים מוקדמים יחסית וזה בעיקר ייצר אכזבה לכל המעורבים.

3- האם יש לנו יכולת להפעיל את האמצעי הזה?

כל אדם שהתנסה במערכת יחסים כלשהי יודע - שותפות זה דבר מורכב לניהול וצריך להשקיע בזה כדי שזה יעבוד כמו שצריך.

צריך שיהיה ברשות גורם מקצועי ורתום, שיותר משהוא צריך להבין את תחום האנרגיה הוא צריך להבין את השפה העסקית ולהיות הגורם המחבר בין החברה העסקית לבין גורמי העירייה, בוודאי בתחילת הדרך של התאגיד המשותף.

צריך גם לדעת לפקח ולעשות בקרה על החברה העסקית. זה נכון שאנחנו בשותפות, אבל עדיין לכל צד יש את האינטרסים שלו וניהול נכון זה גם בקרה ופיקוח.

בקיצור - מי שחושב שמספיק לבחור חברה במכרז, להגיש בקשה לתאגיד ושכל השאר כבר יעבוד לבד, טועה בגדול ויתאכזב בענק.

אחרי שניתחנו היטב וענינו לעצמנו על השאלות האלו והחלטנו שתאגיד אנרגיה הוא אכן האמצעי המדויק עבורנו להשגת מטרותינו - צריך לדעת איך לבנות נכון את התאגיד ואת המנגנונים המכרזיים וההסכמיים שיאפשרו לו לעבוד.

לפרסם מכרז ולבחור זוכה זה החלק הקל. להקים תאגיד זה גם לא מסובך יחסית. אבל שיעבוד טוב לאורך שנים ויביא תוצאות – זה כבר דורש מומחיות.

מדובר על מכרז עם רכיבים מיידיים, עתידיים ואופציה לשותפות. לא דומה לשום דבר שרוב הרשויות התנסו בו.

את כל הפוסט הזה אפשר לתמצת בכמה משפטים, אמנם קלישאתיים, אבל מדויקים לחלוטין – תזכרו תמיד שאין ארוחות חינם, אין שגר ושכח ואין קיצורי דרך (-;

תאגיד אנרגיה הוא לא כפתור קסם – אלא תשתית אסטרטגית שדורשת תכנון, בקרה, הובלה – ובעיקר אחריות ניהולית לטווח ארוך.

אם בונים אותו נכון – הוא יכול לשנות את כללי המשחק עבור הרשות. אבל בשביל שזה יקרה – צריך לעבוד בחכמה, במקצועיות, בסבלנות ועם ירידה לפרטים תוך הבנה של התמונה הגדולה.

קישור לפוסט המקורי