תאגידי אנרגיה מוניציפאליים

בואו נדבר קצת על אחד הטרנדים החמים בעולם השלטון המקומי – תאגידי אנרגיה.

לא מעט רשויות כבר פרסמו מכרזים לתאגיד, חלק בדרך, ונדמה שכולם מרגישים שהם צריכים לעלות על הרכבת הזו.

ולא יאומן כי יסופר – הרגולציה סוף סוף מאפשרת את זה.

משרד הפנים ומשרד האנרגיה מתירים להקים תאגיד אנרגיה עירוני – אפילו בבעלות משותפת עם חברה עסקית (טוב, לא להתלהב יותר מדי – עד היום אושרה הקמה של תאגיד אנרגיה משותף אחד בלבד. אבל מצד שני – אני מניח שעם הזמן יאושרו עוד).

נשמע טוב מדי? הנה למה זו באמת הזדמנות יוצאת דופן.

(אמל"ק – בפוסט הזה אפרט למה זה באמת כל כך חדשני ומגניב, ובפוסט הבא אסביר למה כדאי לצנן קצת את ההתלהבות..).

דבר ראשון – עצם הקמת תאגיד ייעודי בתחום חדש יחסית בעולם השלטון המקומי – אנרגיה.

אמנם, רשויות מקומיות עוסקות באנרגיה כבר שנים - בעיקר התייעלות אנרגטית והקמת מערכות סולאריות. אבל אלו היו הפירות הנמוכים. עכשיו צריך לטפס על עצים ולהתחיל לקטוף עוד פירות, ויש פוטנציאל עצום בתחום האנרגיה.

למעשה, אנחנו בתקופה שבה הבשילו כמה מגמות שיחד מגבשות הזדמנות אמיתית:

• הביקוש עולה בקצב מואץ – ב-20 השנה האחרונות היה גידול של 76% בביקוש לחשמל. סביר להניח שהמגמה הזו רק תתעצם עקב צמיחה דמוגרפית, עליה בצריכה לנפש, שימוש ברכבים חשמליים ובמרכזי שרתים גדולים ועוד.

• הממשלה מאותתת - צריך לבזר את ייצור החשמל - כדי להפחית סיכון, לגוון מקורות ולחזק חוסן אנרגטי. המהלכים הממשלתיים להגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות הולכים ומתגברים, בפרט ברובד העירוני. צריך גם להזכיר את הרפורמה במשק החשמל שיצאה לדרך ב-2018 ופתחה לתחרות את מקטעי הייצור והאספקה.

• תשתית ההולכה הארצית לא עומדת בעומס – מה שמייצר יתרון ברור לייצור מקומי מבוזר. ועל כך נוסיף את התובנה מהמלחמה כי משק אנרגיה מבוזר הוא הכרח בטחוני במדינת ישראל.

• טכנולוגיות מתקדמות לייצור ואגירה הופכות לאפשריות מבחינה כלכלית – מה שהופך פרויקטים שבעבר היו יומרניים – לברי ביצוע.

ולא פחות חשוב - בניגוד לתחומים אחרים, חשובים ציבורית – פה יש גם הזדמנות עסקית כלכלית עבור הרשות. פרויקטים בתחום האנרגיה יכולים להיות רווחיים ולהניב זרם הכנסות יציב וקבוע לרשות המקומית למשך שנים רבות.

הדבר השני - כפי שציינתי, משרד הפנים מאפשר לרשויות להקים תאגיד אנרגיה משותף. ופה הדברים מתחילים להיות מעניינים.

מה הכוונה בתאגיד משותף?

מדובר בהקמה של תאגיד עירוני באחזקה משותפת בהון המניות עם חברה עסקית, יזם פרטי המתמחה בתחום האנרגיה המתחדשת.

חברים, זו סנסציה. במדינת ישראל יש יותר מ-500 תאגידים עירוניים, רק 3 מתוכם הם תאגידים משותפים והאחרון שבהם הוקם לפני כ-30 שנה. עצם הרעיון מבורך וראוי לציון.

תאגיד אנרגיה משותף מביא לידי ביטוי כמה יתרונות מאד משמעותיים:

בראש ובראשונה, שימור ידע והתמקצעות בעולם תוכן מקצועי-טכנולוגי-רגולטורי שרק מי שחי ונושם אותו יכול באמת לשלוט ולפעול בו, שלא לדבר על לזהות חידושים והזדמנויות.

שנית, יש יתרון גדול לריכוז של פרויקטים בתחום האנרגיה תחת קורת גג אחת, שמאפשר לייצר סינרגיה בין הפרויקטים – ייצור חשמל, אספקת חשמל, טעינת רכבים ועוד, עד כדי ניהול מסויים של משק האנרגיה העירוני (עוד חזון למועד, אין ספק. אבל מותר לחלום).

לבסוף, לתאגיד יש יתרון גדול בייעול תהליכים ומהירות ביצוע – הזמן שיעבור בין זיהוי ההזדמנות לבין היכולת לממש אותה הוא קצר משמעותית מהזמן שלוקח לאפיין, לבנות, לאשר ולפרסם מכרז עירוני לכל פרויקט בפני עצמו.

שלא לדבר על היכולת להזרים הון חיצוני (למה לא שמתי את זה כשיקול הראשון – מוזמנים לחזור לפוסט שלי בנושא PPP ופרות קדושות – קישור בתגובה הראשונה).

בואו נראה איך הדברים מתחברים, בתאגיד אנרגיה משותף:

• הרשות מביאה: נכסים ציבוריים (גגות, קרקעות, מבני ציבור), קהל צרכנים (עירייה, מוסדות חינוך), יכולת רגולטורית והכרות עם התכנון המקומי.

• היזם העסקי מביא: ידע הנדסי, ניסיון בתפעול מתקנים, קשרים עם ספקים, הבנה רגולטורית, הון פרטי, והיכולת להניע את המהלך בקצב.

כמו בשיתוף פעולה קלאסי בין מגזר ציבורי למגזר עסקי – כל צד מביא את היתרון היחסי שלו ומנהל ביעילות את הסיכונים שהוא יכול לשאת בהם, ושני הצדדים נהנים מהפירות הכלכליים.

אם ככה, הכל נפלא ומדהים – הבה ונצטרף לטרנד הלוהט ונגיש בקשה למשרד הפנים להקמת תאגיד אנרגיה כבר מחר!

מממ, רק רגע. בפוסט הבא נצלול קצת יותר לעומק וכמו בכל סוגיה מורכבת – נבחן מתי זה מתאים ומתי פחות.

קישור לפוסט המקורי